איך עושים מדיטציה לפי מסורת היוגה
ישנם סוגים רבים של מדיטציות ודרכים רבות לתרגל מדיטציה. בין הסוגים השונים המוכרים של תרגול מדיטציה ישנם: מדיטציית מיינדפולנס, מיקוד באובייקט אחד, מדיטציה בודהיסטית, מדיטציית זן, מדיטציה טרנסנדנטלית ועוד. ריבוי המסורות והשיטות יוצר בלבול אפילו אצל מתרגלים ותיקים ולכן יש מקום להסביר מהו בדיוק תרגול מדיטציה לפי מסורת היוגה ואיך עושים מדיטציה יוגית באופן המדויק ביותר.
מה חשוב לדעת לאלו שעושים מדיטציה יוגית?
היוגה מציעה תהליך מאד ספציפי ומסודר לתרגול מדיטציה, המסביר גם את התרגולים השונים וגם את ההיגיון מאחוריהם, כך שבסופו של דבר נשיג את המטרה המרכזית של היוגה שהיא שחרור מסבל והגשמה עצמית.
במסורת היוגה אנו מוצאים שלוש מדיטציות מרכזיות שיחד מוליכות את המתרגל לתהליך שלם של פיתוח יכולות ההכרה השונות וגילוי טבע העצמי המוביל בסופו של דבר להגשמה עצמית.
מדיטציה יוגית היא עבודה קשה, תרגול שמושקע בו מאמץ וכל טכניקת מדיטציה מביאה לפיתוח יכולות מסוימות המשרתות את השלב הבא של המדיטציה. מדיטציה יוגית אינה סתם ישיבה שקטה שבה אנו ממתינים למשהו שיקרה באופן ספונטני. על אף שרבים חושבים שכשעושים מדיטציה הרעיון הוא פשוט לשבת בשקט במשך זמן מסויים, או להמתין לאיזו הארה שתתרחש, ההנחה הזו שגויה ופוגמת ביכולת של המתרגל להתקדם בדרך השלמה של היוגה.
מי שמעוניין לעשות מדיטציה יוגית צריך להיות מוכן להשקיע מאמץ בתרגול, לעקוב אחר הנחיות מאד ספציפיות ולהתקדם בהדרגה שלב אחר של עד להשגת המטרה.
אז מהי מדיטציה לפי מסורת היוגה ואיך לעשות מדיטציה בצורה מדוייקת?
את התיאור המדוייק ביותר של התהליך השלם של המדיטציה שהיוגה מציעה אנו מוצאים בטקסט ‘סוטרות היוגה של פטנג’לי’. בפרק השלישי של הסוטרות, פטנג’לי מתאר במדויק את שלושת התרגולים של המדיטציה שנקראים: דהרנה (מיקוד), דהיאנה (מדיטציה) וסמדהי (ראייה בהירה). שלושת התרגולים הללו למעשה מייצרים תהליך אחד שכאשר הוא מיושם ברצף מוביל ליכולת הנקראת סמימה (שימוש מלא בהכרה). מכאן אנו למדים שלכל שלב בתרגול המדיטציה יש תוצאה ותכלית מסוימת ושתרגול המדיטציה הוא למעשה תהליך של פיתוח יכולות הכרתיות המובילות בסופו של דבר ליכולת מלאה של שימוש בהכרה במטרה להשיג ידע מלא על טבע הדברים וטבענו אנו.
השלב הראשון שעלינו לעשות לקראת מדיטציה הוא הכנת הישיבה. כאן פטנג’לי נותן את ההנחיה שהמנח בו אנו מתרגלים מדיטציה צריך להיות נינוח ויציב על מנת שהגוף לא יהווה מטרד בזמן העבודה ההכרתית. מתרגלים רבים חושבים שמטרת המדיטציה היא לשבת ללא תנועה למשך פרק זמן מסוים, אך לא זו המטרה. הישיבה צריכה לשרת את המדיטציה כך שהיא פשוט תאפשר לנו לשבת בנינוחות ויציבות ולעשות את התהליך המנטלי הנדרש.
שלב נוסף בהכנה לתרגול המדיטציה הוא לוודא שהנשימה מעודנת ורכה כך שלא תייצר הפרעות מיותרות בהכרה. שלב נוסף ואחרון כהכנה למדיטציה הוא לוודא שתשומת הלב שלנו פונה פנימה ולא החוצה אל אובייקטים שכן נצטרך את תשומת הלב אחוזה על מנת שנוכל להשתמש בה בתרגול המדיטציה.
פירוט השלבים בעשיית מדיטציה
דהרנה – מיקוד באובייקט אחד, הוא השלב הראשון של המדיטציה היוגית. בשלב הזה אנחנו בוחרים אובייקט מסויים למקד בו את תשומת הלב ומתאמנים על החזרת תשומת הלב שוב ושוב אל האובייקט שבחרנו. מטרת התרגול היא לפתח שליטה על תשומת הלב מכיוון שהפניית תשומת לב לאובייקט מסוים היא תנאי נדרש ליכולת לחקור אובייקט. דוגמא פשוטה – אם אנחנו רוצים לחקור לעומק תמונה מסויימת ולראות את כל הפרטים שלה אנו חייבים להיות מסוגלים להפנות אליה תשומת לב רציפה לאורך זמן. ככל שנתמיד בהפניית תשומת הלב אל התמונה כך יתגלו לנו יותר ויותר פרטים לגביה. לעומת זאת, אם תשומת הלב שלנו תנדוד כל הזמן מהתמונה לאובייקטים אחרים נגלה שאין לנו יכולת לחקור את התמונה לעומק ואנו רואים רק את הפרטים הכלליים שלה.
חשוב לזכור שתרגול הדהרנה, מיקוד באובייקט אחד, הינו אמצעי לפיתוח שליטה על תשומת הלב ואינו המטרה הסופית. לאחר שפיתחנו שליטה על תשומת הלב אנחנו מוכנים להתקדם לשלב הבא בתרגול המדיטציה שהוא דהיאנה, למעשה, זה השלב בו עושים את המדיטציה עצמה.
על מנת להבין מהי דהיאנה אנחנו צריכים להבין היכן מתרחשת המדיטציה. המדיטציה היא מצב מיוחד של ההכרה, שונה ממצבה הרגיל היום יומי. המצב הרגיל של ההכרה הוא לייצר אין סוף מחשבות, תחושות ורגשות, או מה שנקרא גלי הכרה. כל פעם כשאנו קולטים אובייקט מסוים באמצעות החושים שלנו מיד נוצרים גלים בהכרה ביחס לאובייקט המסוים. לדוגמא, אם אנחנו רואים חתול יעלו לנו מחשבות אודות החתול – האם הוא יפה בעניינו, האם הוא מסכן, האם הוא זכר או נקבה, ואולי הוא רעב? אצל כל אדם יעלו מחשבות ותחושות סובייקטיביות לגבי החתול. כל התחושות והמחשבות הללו הם גלי הכרה שגורמים לנו לראות את החתול באופן סובייקטיבי ולמעשה מטשטשים את היכולת שלנו לראות את החתול באופן אובייקטיבי מדוייק יותר. מכיוון שתהליך היוגה דורש מאיתנו לעשות חקירה של טבע הדברים וטבע עצמנו ומבקש מאיתנו לראות אותם בצורה אובייקטיבית ולא דרך המחשבות והרעיונות שיש לנו, אנחנו צריכים להיות מסוגלים לייצר מצב שבו ההכרה תראה לנו דברים ללא רשמים, מצב שבו ההכרה תהיה ריקה מרשמים כך שבסופו של דבר האובייקט יתגלה כפי שהוא.
זהו שלב הדיאנה – אימון בראיית אובייקטים ללא רשמים. בעקבות התרגול ההכרה עוברת למצב מדיטטיבי, הכרה ללא גלים, ללא פרשנות, ללא רעיונות, המאפשר לנו להבחין ולחקור אובייקטים באופן מדויק יותר. חשוב לזכור שגם שלב הדהיאנה אינו המטרה הסופית אלא רק אמצעי לשלב הבא.
כעת, לאחר שפיתחנו הכרה ללא רשמים מגיע שלב הסמדהי, שלב הראייה הבהירה. כעת, עם הכרה ללא רשמים האובייקטים אותם נרצה לחקור יופיעו כפי שהם. זה הרעיון של סמדהי. חשוב לציין שסמדהי אינה יכולת מיוחדת השמורה ליחידיי סגולה בלבד, אלא יכולת של ההכרה עצמה שאותה אנו מפתחים באמצעות תרגול המדיטציה. בשלב הסמדהי אנו לומדים פשוט להבחין באובייקטים ולהתבונן בהם ללא רשמים. ניתן להקביל זאת למדיטציית מיינדפולנס – החזקה של ערות מודעת מול כל אובייקט שעולה. בשלב הזה אנו מאפשרים לכל הדברים לעלות – לכל התפיסות החושיות, לכל הרעיונות, המחשבות והרגשות ופשוט מאפשרים להם להופיע ולהיעלם תוך שאנו נשארים בהתבוננות שקטה מולם. עיקר האימון בסמדהי הינו להיות בערות מודעת מול אובייקטים הכרתיים ולאפשר להם פשוט להופיע. לדוגמא, רבים מאיתנו מנסים למנוע סוגים שונים של מחשבות ורגשות – אם עולה פחד אנו מנסים להפסיק אותו, אם עולה ביקורת או שיפוטיות אנו מנסים למנוע אותה, אם עולה הזדהות אנו חושבים שאנחנו אמורים לא להזדהות. אך זה אינו תרגול של סמדהי. בסמדהי אנו מאפשרים לכל גלי ההכרה לעלות ופשוט שומרים על מודעות חוקרת מולם. אם עולה שיפוט אנו מבחינים בשיפוט, אם עולה פחד אנו מבחינים בפחד. גם תחושות ורגשות יש לנו יכולת לראות באופן אובייקטיבי בהכרה ריקה מרשמים לגביהם. היכולת הזו היא קריטית על מנת שנוכל לחקור את כל האובייקטים. לדוגמא – איך נוכל לחקור פחד אם אנחנו תמיד עסוקים בלהתגבר עליו ולהפסיקו? לעולם לא נדע את טבעו האמיתי. כאשר אנו בסמדהי וכל האובייקטים גם החיצוניים וגם ההכרתיים יכולים לעלות בצורה חופשית יהיה לנו הפנאי להתבונן בהם ולחקור את טבעם האמיתי.
פיתוח מיומנות בשלושת השלבים הללו, דהרנה, דהיאנה וסמדהי הכרחי כשרוצים ללמוד איך עושים מדיטציה לפי מסורת היוגה. מהווים ומאפשרים את יכולת החקירה. עתה, לאחר שפיתחנו את כל היכולות הללו אנחנו יכולים לחקור כל אובייקט שנרצה בין אם הוא גס או מעודן. פשוט נפנה אליו את תשומת הלב (דהרנה), נוריד את הרשמים של ההכרה לגביו (דהיאנה) ונראה אותו בטבעו האמיתי (סמדהי). כעת תהיה לנו השהות לחקור את כל הרבדים השונים של האובייקט. זו הסיבה שבגללה היישום של שלושת השלבים יחדיו נקרא סמימה – יכולת שימוש מלאה בהכרה לצורך חקירה וקבלת ידע אובייקטיבי מדוייק.
משלמדנו את מה שחשוב לדעת לפני שעושים מדיטציה אנו יכולים לתרגל מדיטציה יוגית בפשטות וביעילות ולקבל את כל התועלות שהיא מביאה לחיינו.
