שירות עצמי – זיו שנהב
לפעמים יותר קל לנו לעשות עבור אחר. כשאנחנו הולכים “בדרך” ושומעים הרבה את המושג ״לשרת״ הדבר הראשון שקופץ הוא איך אני משרת מסביבי. חושבים על להוציא עיניים החוצה ולמצוא צורך (חיצוני) שיש לתת עליו מענה. אני יכולה ללמד אחרים, אני יכולה להכין קפה בבוקר לבן הזוג שלי ואני יכולה לתת כתף תומכת לחברה- הכל זה שירות. אבל למה רק החוצה?
לרבים מאיתנו (כולל אותי) קשה לפעמים לפנות זמן לשינה טובה, לבישול מזין לארוחות שלנו, להקדיש זמן ללמידת מיומנות חדשה שתעזור לנו. מדוע אנחנו מתקשים כשזה נוגע אלינו? אולי כי נראה שיש המון צרכים בחוץ וצריך לשרת ולמלא אותם ואולי כי זה נראה לנו פחות חשוב ודחוף. ״אני אסיים את כל המשימות שאני חייבת לעשות ורק אז אנוח, ורק אז אשב לאכול..״ מוכר?
מתוקף היותנו בני אדם יש ברשותנו מכשירים נהדרים – הגוף וההכרה שלנו. בעזרתם אנחנו יכולים לעשות את כל הפעולות שלנו בעולם וכמובן לפעול בשירות. העניין שאולי לפעמים מתפספס זה שגם את הגוף ואת ההכרה שלנו אנחנו צריכים לשרת!
את הגוף הזה, המכשיר שבידינו צריך לטעון בשינה מספיקה, להזין באוכל מלא בפראנה ולהניע במהלך היום.
ברגע שלא נדאג לשרת את הגוף (את עצמנו!) לאט לאט הוא יהפוך להיות מכשיר שלא יכול לשרת אחרים. כשאנחנו חולים, פצועים או מאוד רעבים ועייפים הרבה יותר קשה לפעול בצורה מועילה. ולכן השירות העצמי הוא תנאי לפעולת השירות החוצה.
דבר דומה מתרחש גם עם ההכרה שלנו. אם כל היום נגלול בסרטונים טיפשיים, נראה הרבה אלימות בטלוויזיה, נעשן או נשתה – לא נצליח לראות באופן ברור דרך ההכרה. לא רק שככה קשה יותר לפעול, ההכרה שלנו לא תהיה בהירה מספיק בכדי להבחין איזה צורך בכלל עומד בפנינו ואיפה ניתן להועיל ולשרת.
אז איך נעשה את זה? איך נשרת את עצמנו?
קודם כל הרעיון של לדאוג לעצמנו כדי שנוכל לדאוג לאחרים יכריח אותנו לשים דברים שאולי נהגנו לדחות למעלה יותר בסדר העדיפויות. כדי שנהיה מסוגלים לתפקד כהורים טובים, בני זוג טובים, אנשי מקצוע טובים נצטרך לוודא שהגוף וההכרה שלנו מקבלים את כל צרכיהם. נוודא שישנו מספיק שעות בלילה, שזזנו טיפה בין ימים שלמים של ישיבה מול המחשב ושאנחנו לא מוזנים אך ורק מג׳אנק. נדאג מדי פעם לצרוך תוכן מזין ומעניין, אולי תרגול מדיטציה פעם ביום ואולי הליכה נעימה בטבע ליצירת עוד בהירות.
עוד דרך נהדרת היא להתחיל לבצע את הפעולות האלה שהם כביכול כלפי עצמנו עם רוח של שירות. הכוונה ממש להרגיש איך אנחנו דואגים לגוף כאילו הוא דבר חיצוני. נסו לצחצח שיניים ברוח של שירות, להכין לעצמכם ארוחות ברוח של שירות – מתוך רצון להיטיב עם הגוף הזה שאתם משרתים. לתרגל מדיטציה בבוקר כי אני משרתת את ההכרה שלי ולא את עצמי. הרבה פעמים באופן מחשבה כזה הפעולות שלנו יהיו עם יותר תשומת לב וכוונה להיטיב ולא ירגישו כמו עוד חובה בטו דו ליסט.
מזמינה אתכם בחום אחרי תקופה ממושכת ומורכבת שבה רבים מאיתנו היו שם המון בשביל האחרים, לפתח הרגלי שירות עצמי ולדאוג לגוף ולהכרה – לשרת את עצמנו.
