|

כל רגע הוא הזדמנות לנס מאת שרון פלקון

חנוכה תמיד היה בשבילי חג שמרגיש כמו נס. אור קטן שמנצח את החושך הגדול, שמן שלא נגמר, וסיפור על המעטים שהצליחו כנגד כל הסיכויים. התחושה שיש רגעים בעולם שהם מעבר למובן מאליו מילאה אותי תמיד בהשראה. אבל ככל שהעמקתי בדרך, התחלתי לתהות: מהו באמת נס? ואיך חוקי הקארמה, עליהם מדברת הפילוסופיה של היוגה, משתלבים עם סיפורים כמו נס פך השמן?

בפילוסופיה היוגית יש עיקרון ברור: שום דבר לא קורה סתם. כל מחשבה, מילה או מעשה שלנו יוצרים אדוות שממשיכות להתגלגל במציאות. במובן הזה, ייתכן שנס פך השמן אינו נס במובן של שבירת חוקי הטבע, אלא ביטוי של הכרה בהירה והתכוונות עמוקה.

תחשבו על החשמונאים. הם פעלו מתוך מסירות מוחלטת, לא מתוך אינטרסים אישיים או פחד, אלא מתוך כוונה להחזיר אור פנימי וחיצוני לעולם. כוונה כזו, כנה וצלולה, יוצרת מציאות שמסוגלת להתפרש כ”נס” – לא משום שהיא חורגת מגבולות האפשרי, אלא משום שהיא תוצאה טבעית של פעולה ממוקדת והכרה מגה בהירה.

הרבה פעמים אנחנו מדמיינים נס כמשהו נדיר, אבל היוגה לימדה אותי לראות אותו אחרת. מה אם הנס הוא לא האירוע המיוחד, אלא הרגע שבו יש לנו את היכולת לעצור ולבחור?

ניקח לדוגמה את נס הניצחון על היוונים. אפשר לראות בו נס של עם שהצליח להתעלות מעל פחד ולהאמין בכוחו. גם בחיים שלנו יש רגעים כאלה – קטנים ואינטימיים – שבהם אנחנו מצליחים להתעלות מעל האוטומט, לפעול אחרת ולשנות את המציאות שלנו.

יוגה מלמדת אותנו שקארמה היא חוק של סיבתיות: מה שקורה עכשיו הוא תוצאה של מה שעשינו בעבר. אבל באותה נשימה, היא גם מביאה מסר מעצים: ההווה הוא נקודת התחלה. הבחירות שאנחנו עושים עכשיו יכתיבו את ה”נסים” של מחר.

נס, כפי שאני מבינה אותו היום, הוא מרווח – רגע שבו המציאות נפתחת ואנחנו רואים אפשרות שלא חשבנו עליה קודם. זה מזכיר לי את מה שמתרחש במדיטציה. בתחילת התרגול הכול מרגיש אוטומטי – תשוקות, דחיות, מחשבות. אבל ככל שהמנגנון הידני מתייצב, מתגלה מרחב קטן שבו אפשר לעצור ולבחור.

חנוכה הוא חג של אור, והוא מזכיר לי שהאור הזה לא רק שם בחוץ. גם בתוכנו יש אור, שמסוגל להאיר את הדרך, אפילו ברגעים החשוכים ביותר. הדלקת הנרות עבורי היא לא רק טקס מסורתי, אלא תזכורת – שגם אנחנו יכולים להדליק את האור שלנו. נס חנוכה הוא לא רק זיכרון מהעבר, אלא אפשרות בהווה: כל בחירה קטנה שנעשית מתוך מודעות יכולה להפוך לנס – פעולה שמביאה אור ומקרבת אותנו למטרות שלנו.

אולי זה רגע שבו בחרתם להגיב בסבלנות במקום בכעס. אולי הצלחתם להתחיל תרגול מדיטציה, או פשוט לראות רגע יומיומי באור חדש. חנוכה מזכיר לנו שהנסים לא חייבים להיות גדולים ורועשים. לפעמים הם שקטים, כמעט נסתרים – אבל תמיד שם, מחכים שנבחין בהם, נבחר ונפעל.

חג חנוכה שמח, מלא באור ובנסים קטנים של מודעות.

פוסטים דומים

הערה אחת

  1. חג החנוכה, חג האור, חג המסמל לעם היהודי את אור התודעה. האור שמבדיל בין חושך לאור, האור שאלוהים ברא ביום הראשון, אור האין סוף.
    הגמרא אומרת, שגילוי האור האמיתי, אור האין סוף, תלוי באור הפנימי של המתבונן.
    איך אנחנו יודעים זאת? לפי הפסוק – “אור זרוע לצדיק”.
    מי הוא צדיק? אדם שהאור שהיה זרוע בתוכו נגלה. איך הוא נגלה? בזכות מעשים טובים.
    ככל שהצדיק יתמיד לעשות מעשים טובים האור שבתוכו ילך ויתעצם (בדיוק כמו בחנוכה) ואז הצדיק יוכל לראות את האור האמיתי, אור האין סוף, האור האלוהי.
    האור הזרוע נמצא בכול אחד מאתנו, אם נשים את התנאים הטובים, המעשים הטובים, הוא יתגלה, הוא יזרח בתוכנו ומתוכינו.

    האור בחג החנוכה הולך ומתעצם מתחיל בנר אחד ומסתיים בשמונה נרות, באור הרוחני המלא.
    מדוע התארך הנס לשמונה ימים? חכמים מפרשים, “ביום השמיני התמלאה הארץ דעה את ה’, כמים לים מכסים”. ביום השמיני העם ידע את האלוהים, היה ברור לעם ישראל מי ה’ ומה המשמעות האלוהית, כמו שברור שהמים מכסים את הים. אין ספק, יש וודאות ומשמעות מלאה לידיעה את האלוהים.
    שמונה מסמל גם שלמות, השלמות של הבריאה, בשבעה ימים ברא אלהים את העולם הגשמי וביום השמיני את העולם הרוחני. היום הרוחני, בו שורה רוח הקודש, היום עם האור הרוחני, היום בו נפתחים שערי שמיים והקב”ה נענה לתפילות ולבקשות.

    נס חנוכה, הוא לא רק הנס שפח השמן הקטן הספיק לשמונה ימים (הזמן בו ניתן להפיק שמן), הנס הוא פח השמן עצמו, שלא טומא בידי היוונים והיה חתום בחותם הכהן הגדול!
    הרב קוק אומר, שבכל נפש יהודי יש ניצוץ של הכהן הגדול, כמו שבכל יהודי יש ניצוץ אלוהי. הרמז לכך טמון במעשר שני, עם ישראל הצטווה להפריש מעשר שני ולאכול אותו בטהרה בירושלים, בדיוק כמו שהכהן הגדול הצטווה…
    תזכרו, בכל אחד מאתנו חבוי פח שמן קטן, החתום בחותם ‘הכהן הגדול’, פח השמן הקטן שאף אחד לא יכול לטמא, לא משנה בכמה רפש תתכסו מתלאות היום יום, פח השמן ישאר חתום וטהור! בכל רגע נתון אתם יכולים להצית את הרשף (הניצוץ) מהשמן הטהור ולהאיר את עצמכם ואת המשך הדרך באור.
    הפרשנות שלי לפח השמן, פח השמן הקטן הוא הנשמה/המודעות הקבועה, הטהורה והיציבה שגרה בתוך הגוף הזמני והמשתנה שלנו.
    הנשמה נשארת טהורה, נקיה מכל רבב, למרות תלאות היום יום ש’נרשמות’ על הגוף וההכרה.
    ככל שתפנימו זאת תבינו שאתם, המודעות, תמיד טהורים נקיים מכל רבב ותמיד קבועים ויציבים אל מול המהמורות והרפש ואל מול הסיפורים שההכרה מספרת לכם.
    הבנה זו תאפשר לכם לפעול בעולם על מנת להטיב ולהאיר את האור שזרוע בתוככם.
    תזכרו, פך השמן שלכם חתום וטהור.

כתיבת תגובה