שלמות בדרך היוגה – שאול גתרי

למבוססים בחקירה עצמית – שלמות בדרך היוגה (סוטרות היוגה של פטנג’לי פרק 2 סוטרה 44).

חקירה עצמית היא אחת הניאמות ביוגה סוטרה. 

במבט ראשון זה מה שאנחנו עושים ביוגה ובמבט שני אנחנו רואים שנדרש עוד קצת מאמץ כדי להיות בחקירה עצמית ולא בחקירה של היוגה אז איך מתחילים?

מה זה אומר שלמות בדרך היוגה והאם בכלל כדאי להשקיע עוד מאמץ? הרי בסך הכל הסבל כבר פחת עם כל אחד מהשלבים המוקדמים. האסאנות שמשקיטות את ההכרה, תרגולי המיקוד שעוזרים לנו לבסס את מיומנות הוויסות של ההכרה והחקירות שעוזרות לנו לרכוש מיומנות ביכולת ההבחנה – כל אלו נותנים לנו את הכלים לחקירה עצמית וגם את ההבנה הראשונית שיש עצמי שעוד צריך לחקור בתהליך ההתפתחות האישית ביוגה.

המאמץ משתלם, כאשר אנחנו לומדים את העצמי אנחנו לאט לאט מבינים מי זה העצמי ומי זה לא. הידע הזה נותן לנו את היכולת לראות את הכלים שמשרתים אותנו, את הערבון ההדדי בין הגוף וההכרה ואת הרצון לטוב שלא תמיד מוביל לתוצאות טובות. אנחנו רואים את הפעולות שהשתרשו מתוך חוסר ידע או מתוך ידע שגוי, את ההשפעה על הסביבה ומהסביבה, אנחנו רואים כל דבר כאפשרות ללמוד ולהבין עוד קצת על העצמי.

אם נשתמש בכלים שרכשנו ונתבסס בחקירה עצמית זה יביא אותנו לשלמות בדרך היוגה. אחד הדברים העיקריים בחקירת העצמי הוא להתחיל לגלות מה זה לא אני, ואנחנו עושים את זה דרך חקירות של אובייקטים חיצוניים ופנימיים. דרך החקירה נראה שאנחנו חוקרים את עצמנו אבל עם כל אובייקט אנחנו מגלים שגם זה לא אנחנו – לאט לאט מתבהר האופן שבו אנחנו רואים את העצמי והוא נהיה מופרד משאר האובייקטים. זו הדרך להשלמת התהליך ביוגה, להגיע למצב שבו אני “הרואה” התבסס בטבעו האמיתי. 

זה נראה פשוט וברור אבל זה תהליך שצריך לעשות ולא רק לומר “הבנתי את הרעיון”. כמו שאת הרעיון של ריצת מרתון אני מבין אבל זה לא נותן לי את היכולת לרוץ, כך גם עם החקירה, יש הבדל בין להבין את הדבר לבין ליישם אותו.
אם נתחיל להשתמש באפשרויות הרבות שנפגוש לאורך היום כדי ללמוד על העצמי, יכולת החקירה שלנו תתפתח והידע שלנו על העצמי יגדל. להתבסס בחקירה עצמית לאורך זמן ובהתמדה, זה לראות כל יום כהזדמנות ללמוד אפשרות לחקור עוד על עצמי.

ההתמדה בדרך מגדילה את היכולת שלנו לבחור בעולם הזה ואת הכוח לשנות את הפעולות שלנו – העצמי המודע שמכוון את עצמו בעולם.