לראות מאת שאול גתרי
כבר בהתחלה נניח את הקו המנחה ביוגה, כדי למנוע בלבול, יוגה מבקשת מאיתנו לראות את הדברים כפי שהם. לא להכיל לא לקבל אותם, לא כפי שהם היו או יהיו, אלא את הדברים בשיא הפשטות, כפי שהם. בסוטרות היוגה של פטנג’לי שוב ושוב מוזכר שצריך לראות את הדברים כפי שהם, אבל לא נמצא אזכור אחד שצריך להכיל משהו או מישהו.
לראות זה כל מה שנדרש כי אם אני רואה משהו כפי שהוא, הוא לא מצריך ממני להכיל או לקבל אותו, אני פשוט רואה אותו בתור מה שהוא, ובהתאם אני רואה את עצמי בתור מי שאני עם כל הגלים של ההכרה. אני לא צריך להכיל את ההתנהגות הלא נעימה שלי, אני צריך לראות אותה ולבחור בפעולה מודעת כזו שתומכת בקיום שלי ומשרתת את הדרך שבחרתי ללכת בה.
ממש כשם שאני לא צריך להכיל התנהגות לא נעימה של אחר, אלא אני יכול פשוט לראות אותו ואת התנועה של ההכרה שלו, ומתוך כך לראות אותו כפי שהוא.
אולי זה נשמע בלתי מובדל בין לראות, לקבל או להכיל אבל למילים יש משמעות. אם נתבונן על המילה להכיל, אז כמו הבקבוק שמכיל מים או התיק שמכיל את המפתח, אם אנחנו מכילים מישהו או משהו אנחנו בעצם מכניסים אותו פנימה ומאפשרים לו לקבל מקום משלו, אצלנו. עכשיו כשאנחנו מכילים אותו המשקל שונה, התנועה שונה והתוכן שלנו משתנה. כל חומר שנמצא בתוך מיכל משפיע עליו בצורה כזו או אחרת. יש הבדל בין כוס עם מים חמים או מים קרים, יש הבדל בין מיכל ריק או מיכל מלא.
כשאנחנו מכילים או מקבלים דבר, בהכרח הדבר משפיע על ההכרה וההתנהגות שלנו, כי מבחינתנו הוא עכשיו שלנו, תחת אחריותנו או מתויג על ידנו. מתוך ההשפעה הזו אנחנו מפועלים בעולם דרך הקלשות, דרך ההזדהות עם ההכרה והבא לי ולא בא לי של ההכרה.
כאשר אנחנו רואים את הדברים כפי שהם, אנחנו נותרים מובחנים מהדבר. הכוונה היא שיש הפרדה ביני לבין האדם או הדבר, אני רואה את ההבחנה ביני לבינו. אני רואה היכן אני מסתיים והיכן הוא מתחיל. לכן ההכרה שלי מעלה גלים שאני מכיר ויכול לוסת, ואני יכול לפעול לא מתוך הקלשות אלא דרך פעולה מודעת. להכיל זה ליצור מקום עבור משהו ולתת לו להשפיע על ההכרה שלי.
לראות, כפי שהיוגה מבקשת מאיתנו, זה לראות את הדבר כפי שהוא בלי כל הרשמים שההכרה מעלה.
הראייה מאפשרת לנו לפעול באופן מודע בהתאם למה שנמצא מולנו.
