על מהות השתיקה בריטריט שתיקה

שתיקה, בסנסקריט מאונה (Mauna) מופיעה בדרך היוגה בשני הקשרים: האחד שתיקה כאמצעי להשקטת וטיהור ההכרה ופיתוח סטווה והשני שתיקה כפועל יוצא של המודעות המתפתחת והידע המתקבל. מעניין לחקור את שני ההיבטים הללו של שתיקה, אחד אמצעי ואחד תוצר, ולהבין את תפקידם – הראשון כטכניקה בריטריט שתיקה והשני כתוצר של תרגול דרך היוגה השלמה.

שתיקה כאמצעי להשקטת וטיהור ההכרה ותפקידה בריטריט שתיקה

על מנת להבין את השפעות השתיקה על ההכרה, יש להבין תחילה את השפעות הדיבור על ההכרה האנושית. הדיבור, ללא קשר לתוכן המדובר, יוצר אצל המדבר תנועה טבעית של תשומת הלב אל פעולת הדיבור ואל תוכן הדיבור. קל לראות כיצד כל תשומת לבו של אדם העסוק בדיבור פונה אל הדיבור עצמו ואינה ערה כמעט למתרחש סביבה. בריטריט שתיקה הדבר גלוי מאד – ברגע שמשחררים שתיקה אחרי מס’ ימים רואים מיד כיצד תשומת ליבם של המשתתפים התרופפה ומיד מתחילים איחורים, התמהמהויות, פיזור דעת ועוד. זה קורה ממש כמו קסם מהרגע שהדיבור מתחיל. השפעה נוספת שיש לדיבור על ההכרה קשורה לתוכן המדובר והשפעתו על המאזין והמדבר. עבור המאזין, עצם הבנת התוכן מעורר גלי מחשבה מסוגים שונים – אלה יכולים להיות נעימים או לא נעימים בהתאם לידע הנמצא אצל האדם המאזין. בין אם נרצה בכך או לא, ברגע שההכרה שלנו קולטת שפה שהיא מכירה יתחילו להיווצר בה גלי הכרה של זיהוי, הבנה, תגובה וכדומה. זהו חלק מהמנגנון האוטומטי התקין של ההכרה האנושית וכולנו כפופים לו. המדבר בעצמו מושפע מהתכנים אותם הוא מדבר וכן מהתגובות המתקבלות מהמאזין, וקל לראות כיצד ההכרה משתלהבת מרעיונות ורשמים בעת שאנו מדברים או נמצאים בשיח.

לסיכום, הדיבור משפיע באופן בלתי נמנע על שני אספקטים בהכרה שלנו: לקיחת תשומת הלב ויצירת תנודות/גלים בהכרה.

השתיקה כטכניקה בריטריט שתיקה

חלקו הראשון של כל ריטריט שתיקה הינו הכנת ההכרה. כל התנאים בריטריט מכוונים לייצר הכרה סטווית, שקטה ובהירה שתשמש אותנו לתהליכי החקירה המתקדמים שבהמשך הריטריט. את ההכרה מכינים בשני אופנים: בריטריט אנו מייצרים תנאים סטווים המשפיעים על ההכרה באופן עקיף – מתנתקים מהטלפון, אוכלים מזון פשוט, נמצאים בסביבה ללא גירויים, נמנעים מהאזנה למוסיקה, קריאה, שימוש באמצעים טכנולוגיים ועוד. אנו מוקפים בתנאים המייצרים סטווה ונמנעים מתנאים המייצרים רג’ס ותמס על מנת לייצר הכרה סטווית. בנוסף, אנו מתרגלים דהרנה, מדיטציית מיקוד באובייקט אחד – תרגול טכניקת המדיטציה ‘מיקוד באובייקט אחד’ מביא להתייצבות ההכרה ולחדילת הגלים שבה. זהו אמצעי ישיר להשקטת ההכרה והינו תהליך פנימי שכל מתרגל עושה עם הכרתו. מתוך התמדה בהפניית תשומת הלב לאובייקט אחד וויתור על כל התכנים הספונטנים שעולים, המתרגל מביא לחדילת התנועה של ההכרה.

השילוב של סטווה חיצונית יחד עם תרגול מדיטציה אינטנסיבי מביא מחד לסטווה ומאידך להשקטת הגלים ומיצר אפקט חזק בזמן קצר. 

מכיוון שדיבור מייצר השפעות מנוגדות לחלוטין – גם לוקח את תשומת הלב וגם מייצר תנועה בהכרה, היעדר הדיבור הכרחי לתהליך ותומך בו. כל מי שהשתתף בריטריט שתיקה וניסה לתרגל מדיטציה לאחר שבירת השתיקה (אפילו אחרי שעה בלבד של דיבור) ראה שתרגול המדיטציה דרש מאמץ גדול בהרבה.

שתיקה כפועל יוצא של המודעות המתפתחת והידע המתקבל בדרך היוגה השלמה

בריטריט שתיקה אנו פוגשים את השתיקה כטכניקה. אמצעי שהכרחי ליצירת הכרה סטווית שבעצמה הכרחית לתהליך רכישת הידע וגילוי המודעות. אך השתיקה הינה גם תכונה טבעית המתחילה לנבוע מאיתנו מתוך הליכה בדרך היוגה השלמה, התפתחות המודעות וקבלת ידע מדויק יותר על טבע הדברים ועל טבע הרגשות והמחשבות. אם נתחיל לחקור מה משותף לכל הדברים שאנו מדברים ביום יום, נראה שהם תמיד תיאור של משהו שקרה, משהו שקורה או משהו שעתיד לקרות, ועליו אנו יכולים לדבר באופנים שונים – מה יש לעשות לגביו, מה אנו מרגישים כלפיו, מה המשמעות שלו וכדומה. כל אחד מדבר בסך הכל את חייו ואת האופן בו הוא תופס את חייו על כל ההיבטים השונים שלהם. היוגי, מביט על חייו ועל החיים בכלל ורואה מהות אחת משותפת, ולא סיפורים נפרדים או סיטואציות שונות. עבור היוגי הכל מופעים שונים של אותו הדבר, שניתנו לו שמות רבים – אלוהים, ברהמן, דאו, טבע, חיים ועוד. כל הסיטואציות זהות במהותן, כל האנשים זהים במהותם, כל המחשבות, התחושות והתכנים של ההכרה זהים במהותם. אין דבר מלבד מופעים שונים זמניים ומשתנים של אותה מהות. אם היוגי היה מתאר את חייו ואת התנסויותיו על כל הסיטואציות והחוויות השונות הדבר היחיד שהיה לו לומר הוא ‘זמני, משתנה, חולף’. היוגי אינו מוצא טעם בלהכביר במילים כשניתן לתאר הכל באופן האובייקטיבי המדויק ביותר במילים ספורות. היוגי מודע שכל המחשבות, התחושות, הרעיונות הינם סובייקטיבים ואינם נמצאים בטבע הדברים עצמם ולכן אינו מוצא טעם לדבר על דברים דרך תפיסות סובייקטיביות. היוגי הוא שתקן (mauni) מעצם טבעו המודע ומעצם ראיית המהות המשותפת לכל הדברים.

השתיקה מתפתחת בנו באופן טבעי עם ההתקדמות בדרך היוגה. היא נובעת כעדות לטרנספורמציה פנימית המתרחשת בהכרה המשתנה מרג’ס ותמס לסטווה, מפיזור ליציבות, מאי הבחנה להבחנה. ככל שנתבסס בטבענו המודע ובראיית הדברים במהותם כך גלי ההכרה יחדלו ואיתם הדיבור. השתיקה כתוצר אינה תרגול, מאמץ או מטרה, היא פועל יוצא של תובנות והבנות.

רוצים לגלות את מהות השתיקה? מוזמנים לריטריט שתיקה של יום אחד, ריטריט סופ”ש או שבוע שלם.